לדלג לתוכן

לאונרד בלומפילד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאונרד בלומפילד
Leonard Bloomfield
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1 באפריל 1887
שיקגו, אילינוי, ארצות הברית
פטירה 18 באפריל 1949 (בגיל 62)
ניו הייבן, קונטיקט, ארצות הברית
ענף מדעי בלשנות, אתנו-בלשנות (Ethnolinguistics)
מקום לימודים אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת ויסקונסין, אוניברסיטת שיקגו, אוניברסיטת לייפציג, אוניברסיטת גטינגן
מוסדות אוניברסיטת סינסינטי, אוניברסיטת אילינוי, אוניברסיטת מדינת אוהיו, אוניברסיטת שיקגו, אוניברסיטת ייל
בת זוג אליס סיירס
הערות

הושפע מאוגוסט לסקין, קארל ברוגמן, הרמן אולדנברג, יאקוב ואקרנאגל, פאניני, ג'ון ב. ווטסון[1]

השפיע על צ'ארלס הוקט, זליג האריס[2]
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לאונרד בלומפילד (1 באפריל 1887 – 18 באפריל 1949) היה בלשן יהודי אמריקאי, שהוביל את פיתוח זרם הסטרוקטורליזם בבלשנות (בעברית: בלשנות מבנית) בארצות הברית במהלך שנות ה-30 וה-40. הוא נחשב לאבי תאוריית הדיסטריבוציונליזם בבלשנות האמריקאית.[3][4] ספר הלימוד המשפיע שלו "Language", שפורסם ב-1933, הציג תיאור מקיף של הסטרוקטורליזם האמריקאי.[5] הוא תרם משמעותית לבלשנות ההיסטורית של השפות ההודו-אירופיות, לתיאור השפות האוסטרונזיות ולתיאור השפות של המשפחה השפות האלגונקוויות.

גישתו של בלומפילד לבלשנות התאפיינה בדגש על הבסיס המדעי של הבלשנות, דבקות בביהביוריזם ובמיוחד בעבודתו מאוחר, ודגש על הליכים פורמליים לניתוח נתונים לשוניים.[דרוש מקור] השפעת הבלשנות המבנית ה"בלומפילדיאנית" ירדה בשנות ה-50 וה-60 המאוחרות, במקביל לעליית הגישה הגנרטיבית שפותחה על ידי נועם חומסקי.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלומפילד נולד בשיקגו, באילינוי שבארצות הברית, ב-1887 להורים יהודים (זיגמונד בלומפילד וקרולה בובר-בלומפילד). אביו היגר לארצות הברית בילדותו ב-1868; שם המשפחה המקורי, בלומנפלד, שונה לבלומפילד לאחר הגעתם.[6] ב-1896 עברה המשפחה לאגם אלקהרט בוויסקונסין, שם הוא למד בבית ספר יסודי, אך חזר לשיקגו לתיכון.[7] דודו, מוריס בלומפילד, היה פילולוג בולט באוניברסיטת ג'ונס הופקינס.[6][8]

בלומפילד למד לתואר הראשון באוניברסיטת הרווארד (בהרווארד קולג') בשנים 1903–1906, וקיבל תואר AB.[8] לאחר מכן, החל ללמוד לתואר השני באוניברסיטת ויסקונסין ולקח קורסים בגרמנית ובפילולוגיה גרמנית, בנוסף לקורסים בשפות הודו-אירופיות אחרות.[7] המפגש עם אדוארד פְּרוֹקוֹש, חוקר שפות הודו-אירופיות בַמקום, שכנע את בלומפילד להמשיך בקריירה בבלשנות.[8] ב-1908 עבר בלומפילד לאוניברסיטת שיקגו, שם למד קורסים בפילולוגיה גרמנית והודו-אירופית עם פרנסס א' ווד וקארל דארלינג באק. את עבודת הדוקטור שלו בבלשנות היסטורית גרמנית, שכותרתה "A semasiologic differentiation in Germanic secondary ablaut" ("הבחנה סֵמַסְיולוגית באבלאוט מִשְנִי ב[שפות] גרמאניות"),[9] הוא כתב בהנחיית ווד, וסיים את לימודיו ב-1909.

הוא המשיך את לימודיו בלייפציג ובגטינגן ב-1913–1914, אצל חוקרי ההודו-אירופיות המובילים אוגוסט לסקין, קארל ברוגמן והרמן אולדנברג. בלומפילד למד גם עם המומחה לסנסקריט יאקוב ואקרנאגל, והחשיב את ואקרנאגל ובכלל את מסורת הדקדוק הסנסקריטי של ניתוח דקדוקי קפדני הקשור לפאניני כהשפעות חשובות הן על עבודתו ההיסטורית והן התיאורית.[7][10] הכשרתו הנוספת באירופה סייעה לקידומו באוניברסיטת אילינוי מדרגת מרצה זוטר לפרופסור.[7]

בלומפילד היה מרצה לגרמנית באוניברסיטת סינסינטי ב-1909–1910; מרצה לגרמנית באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין ב-1910–1913; עוזר פרופסור לפילולוגיה השוואתית וגרמנית, גם אוניברסיטת אילינוי ב-1913–1921; פרופסור לגרמנית ולבלשנות באוניברסיטת המדינה של אוהיו ב-1921–1927; פרופסור לפילולוגיה גרמנית באוניברסיטת שיקגו ב-1927–1940; פרופסור לבלשנות בדרגה הבכירה ביותר באוניברסיטת ייל ב-1940–1949. במהלך קיץ 1925 עבד בלומפילד כעוזר אתנולוג במכון הגאולוגי של קנדה, במחלקת המכרות הקנדית, ועסק בעבודת שדה בניב השפלה של שפת קרי (Plains Cree); את התפקיד הזה סייע לו להשיג אדוארד ספיר, שהיה אז ראש חטיבת האנתרופולוגיה במוזיאון ויקטוריה, במכון הגאולוגי הקנדי.[8][11]

במאי 1946 לקה בלומפילד באירוע מוחי מגביל, שסיים את הקריירה שלו.[12]

בלומפילד היה אחד החברים המייסדים של Linguistic Society of America ("האגודה הבלשנית של אמריקה"). בשנת 1924, יחד עם ג'ורג' מ' בולינג (מהאוניברסיטה של מדינת אוהיו) ואדגר סטרְטוואנט (מאוניברסיטת ייל), הוא הקים ועדה ליצירת העמותה וגיבש את הקריאה להקמתה.[13][7] בלומפילד כתב את המאמר הראשי לגיליון הפתיחה של כתב העת של העמותה, Language ("שפה"),[14] והיה נשיא העמותה ב-1935.[15] הוא לימד בסדנאות הקיץ של SIL בשנים 1938–1941.[16]

מחקר בלשני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר שפות הודו-אירופיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו המוקדמים ביותר של בלומפילד היו בבלשנות היסטורית גרמאנית, החל בעבודת הדוקטור שלו, והמשך בכמה מאמרים בפונולוגיה ובמורפולוגיה הודו-אירופית וגרמאנית.[9][8] לימודי הבתר-דוקטורט שלו בגרמניה חיזקו עוד יותר את מומחיותו במסורת הניאוגרמרית, שעדיין שלטה במחקרים היסטוריים הודו-אירופיים.[17] בלומפילד לאורך הקריירה שלו, אך במיוחד במהלך הקריירה המוקדמת שלו, הדגיש את העיקרון של אסכולת "המדקדקים הצעירים" (Junggrammatiker, Neogrammarians) של מעתק הגאים עקבי כקונספט בסיסי בבלשנות ההיסטורית.[18][19]

עבודתו של בלומפילד על שפות הודו-אירופיות, מעבר לעבודת הדוקטור שלו, הוגבלה למאמר על עיצורים חכיים בסנסקריט[20] ולמאמר אחד על המסורת הדקדוקית בסנסקריט המקושרת למדקדק פאניני,[21] בנוסף לכמה ביקורות ספרים. בלומפילד עשה שימוש נרחב בחומרים משפות הודו-אירופיות להסביר עקרונות מהבלשנות ההיסטורית ומהבלשנות המשווה בשני ספרי הלימוד שלו, Introduction to Language ("מבוא לשפה", 1914), ו-Language רב-ההשפעה ("שפה", 1933).[17] בספרי הלימוד שלו, בחר דוגמאות הודו-אירופיות התומכות בהיפותזה המרכזית של "המדקדקים הצעירים" – של סדירות מעתקי ההגאים – והדגיש רצף שלבים החיוניים להצלחה בעבודה בלשנית משווה: (א) נתונים הולמים השואבים מטקסטים, שאותם יש ללמוד באופן אינטנסיבי ולנתח; (ב) יישום השיטה המשווה; (ג) שחזור צורות בפרוטו-שפות.[17] הוא הדגיש גם את חשיבותו של מחקר דיאלקטולוגי במידת הצורך, ועמד על חשיבותם של גורמים סוציולוגיים כגון יוקרה לשונית, והשפעת המשמעות על הצלילים.[17] בנוסף לשינויים לשוניים סדירים, התיאוריה של בלומפילד טיפלה גם בשאילת מילים ובאנלוגיות.[17]

נטען כי לעבודה ההודו-אירופית של בלומפילד היו שתי השלכות רחבות: "הוא שרטט בבירור את היסודות התאורטיים עבור הבלשנות ההודו-אירופית" ו"ביסס את מחקר השפות ההודו-אירופיות בחוזקה בתוך הבלשנות הכללית".[17]

מחקר סנסקריט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מהכשרתו עם מומחי שפות הודו-אירופיות מובילים בגרמניה ב-1913–1914, חקר בלומפילד את המסורת הדקדוקית של סנסקריט שהתחילה עם פאניני, שחי בצפון-מערב הודו במהלך המאה ה-5 או ה-4 לפני הספירה.[22] הדקדוק של פאניני ידוע ביסודיותו ובהירותו הקיצוניות, באופן שבו הוא מסביר צורות לשוניות בסנסקריט, ובמבנה הגנרטיבי שלו, הרגיש להקשר ומבוסס על כללים. בלומפילד כתב כי "פאניני מספק את דרך היווצרותה של כל מילה נטויה, מצורפת או גזורה, עם תיאור מדויק של חלופות הצליל (כולל טעם) ושל המשמעות".[23] במכתב למומחה לשפות אלגונקוויות טרומן מיכלסון, כתב בלומפילד: "המודלים שלי הם פאניני וסוג העבודה שנעשתה על הודו-אירופיות על ידי המורה שלי, פרופסור ואקרנאגל מבזל".[11]

הגישה השיטתית של פאניני לניתוח כוללת ניתוח רכיבים של: (א) כללים דקדוקיים, (ב) מלאי הגאים, (ג) רשימת שורשים פועליים המאורגנים בתתי-רשימות, וכן (ד) רשימה של קבוצות מורפים (חלקי המילה הקטנים ביותר).[10] גישתו של בלומפילד לרעיונות בלשניים מרכזיים בספרו "שפה" משקפת את השפעתו של פאניני באופן שבו הוא מטפל במושגי יסוד כמו linguistic form ("צורה לשונית") ו-free form ("צורה חופשית"). בדומה, פאניני הוא המקור למונחים "אקסצנטרי" ו"אנדוצנטרי", שבהם בלומפילד משתמש לתיאור מילים מורכבות.[24][10] מושגים נוספים מכתבי פאניני נמצאים בספרו "אוג'יבווה המזרחית" (Eastern Ojibwa), שפורסם לאחר מותו ב-1958, ובפרט השימוש שלו במושג "מורפמת אפס", כלומר מורפמה חסרת מימוש פונטי.[10] השפעתו של פאניני קיימת גם בגישתו של בלומפילד לקביעת חלקי הדיבר (בלומפילד השתמש במושג "קבוצות-צורה", form classes) בשני ספריו שפורסמו לאחר מותו, "אוג'יבווה המזרחית" ו"שפת מנומיני" (The Menomini Language) מ-1962.[10]

מחקר שפות אוסטרונזיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך עבודתו באוניברסיטת אילינוי, בלומפילד ערך מחקר על טאגאלוג, שפה אוסטרונזית המדוברת בפיליפינים. הוא ביצע מחקרי שדה בלשניים שאת תוצאותיהם פרסם בספר "Tagalog Texts with Grammatical Analysis" ("טקסטים בטאגאלוג עם ניתוח דקדוקי"). הספר כולל סדרת טקסטים, תיאור דקדוקי וניתוח של כל מילה.[15] עבודתו על טאגאלוג, מתחילת מחקר השדה ועד לפרסומה, ארכה לא יותר משנתיים.[25] מחקר זה תואר ב-1987 כ"טיפול הטוב ביותר בשפה אוסטרונזית [...] התוצאה היא תיאור של טאגאלוג שמעולם לא התעלו עליו בשלמות, בדיוק ובעושר הדוגמאות".[25]

הפרסום האחר היחיד של בלומפילד על שפה אוסטרונזית היה מאמר על התחביר של שפת אילוקאנו, המבוסס על מחקר שנערך עם דובר ילידי של השפה, שהיה סטודנט באוניברסיטת ייל. מאמר זה תואר כ"מפגן יכולת עצום, שכן הוא מכסה בפחות משבעה עמודים את כל התחביר הטקסונומי של אילוקאנו".[25][26]

מחקר שפות אלגונקוויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתו של בלומפילד על שפות אלגונקוויות היו מרכיבים תיאוריים והשוואתיים כאחד. הוא פרסם בהרחבה בארבע שפות אלגונקיות: פוקס, קרי, מנומיני ואוג'יבווה, פרסומי דקדוק, לקסיקונים ואוספי טקסטים. בלומפילד השתמש בחומרים שאסף בעבודתו התיאורית לביצוע מחקרים השוואתיים. בעזרת החומרים האלה שחזר את פרוטו-אלגונקווית, ראשית את מערכת הצלילים שלה[18] ולאחר מכן מאמר מקיף בו שיפר את הניתוח הפונולוגי והוסיף מידע היסטורי נרחב על מאפיינים כלליים בדקדוק האלגונקווי.[27]

בלומפילד ביצע מחקרי שדה על השפות קרי, מנומיני ואוג'יבווה, וניתח את החומר באוספי טקסט של פוקס שפורסמו בעבר. המחקר הראשון שלו על שפות אלגונקוויות, החל מ-1919, כלל מחקר על טקסטים בשפת פוקס שפרסמו ויליאם ג'ונס וטרומן מיכלסון.[28][29] מחומרים אלה בלומפילד כתב טיוטה דקדוקית של שפת פוקס.[30] לאחר מותו, פורסם גם לקסיקון של פוקס המבוסס על חומריו.[31]

בלומפילד ביצע מחקר שדה על שפת מנומיני בקיץ 1920–1921 וב-1939.[32] הוא השתמש גם בחומרים שאסף מוריס סוואדש ב-1937–1938, לעיתים קרובות בתגובה לשאלות מחקר של בלומפילד.[32] הפרסומים המשמעותיים כללו קובץ טקסטים,[33] דקדוק ולקסיקון (שפורסמו לאחר מותו),[34][35] בנוסף למאמר בעל חשיבות תאורטית על חילופים מורפופונולוגיים בשפת מנומיני.[36]

ב-1925 הוא ביצע מחקר שדה בקרב דוברי ניב השפלה של שפת קרי (Plains Cree) בססקצ'ואן שבקנדה, ועבודתו, שכללה טקסטים ולקסיקון של הניב, פורסמה לאחר מותו בשני כרכים.[37][38][39]

הוא גם ביצע עבודות שטח על שפת סוואמפי קרי, בקרב בני האופּאסקוואיאק במניטובה שבקנדה. עבודתו של בלומפילד על שפתם סיפקה נתונים שתמכו בכוח הניבוי של היפותזת השינוי הפונולוגי הוודאי.[19]

המחקר הראשוני של בלומפילד על אוֹגִ'יבְּוֶּוה היה באמצעות לימוד טקסטים שנאספו על ידי ויליאם ג'ונס, בנוסף לדקדוקים ולמילונים מהמאה ה-19.[40][41][32] במהלך סדנת הקיץ של האגודה הבלשנית של אמריקה ב-1938 הוא העביר שיעור שיטות מחקר שדה לצד דובר ניב אוטאווה של אוג'יבווה. תוצאות המחקר – התיאור הדקדוקי, משפטים מתומללים, טקסטים ולקסיקון – פורסמו לאחר מותו.[42] בסדנת הקיץ ב-1941 עבד בלומפילד עם דוברת ניב אוטאווה, מפגש שהניב כרך טקסטים נוסף שפורסם לאחר מותו.[43]

פרסומים נבחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Bloomfield, Leonard. 1914. Introduction to the Study of Language. New York: Henry Holt. Reprinted 1983, John Benjamins. Retrieved April 19, 2009. ISBN 90-272-1892-7.
  • Bloomfield, Leonard (1914a). "Sentence and Word". Transactions and Proceedings of the American Philological Association. 45: 65–75. doi:10.2307/282688. JSTOR 282688.
  • Bloomfield, Leonard (1916). "Subject and Predicate". Transactions and Proceedings of the American Philological Association. 47: 13–22. doi:10.2307/282823. JSTOR 282823.
  • Bloomfield, Leonard. 1917. Tagalog texts with grammatical analysis. University of Illinois studies in language and literature, 3.2-4. Urbana, Illinois.
  • Bloomfield, Leonard. 1928. Menomini texts. Publications of the American Ethnological Society 12. New York: G. E. Stechert, Agents. [reprinted 1974. New York: AMS Press] ISBN 0-404-58162-5
  • Bloomfield, Leonard. 1933. Language. New York: Henry Holt. ISBN 0-226-06067-5, ISBN 90-272-1892-7
  • Bloomfield, Leonard. 1939. Linguistic aspects of science. Chicago: University of Chicago Press. ISBN 0-226-57579-9
  • Bloomfield, Leonard. 1939. "Menomini morphophonemics". Etudes phonologiques dédiées à la mémoire de M. le prince N.S. Trubetzkoy, 105–115. Travaux du Cercle Linguistique de Prague 8. Prague.
  • Bloomfield, Leonard. 1942. Outline guide for the practical study of foreign languages. Baltimore: Linguistic Society of America.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Hall, Robert A. Jr. 1987. Leonard Bloomfield: Essays on his life and work. Amsterdam: Benjamins. ISBN 90-272-4530-4
  • Hockett, Charles F. 1999. "Leonard Bloomfield: After fifty years." Historiographica linguistica 26/3: 295-311.
  • Hoenigswald, Henry M. 1987. “Bloomfield and historical linguistics.” Robert A. Hall, Jr., ed., Leonard Bloomfield: Essays on his life and work, pp. 73–88. Philadelphia: John Benjamins. ISBN 90-272-4530-4
  • Robins, R. H. "Leonard Bloomfield: The man and the man of science". Transactions of the Philological Society 86: 63–87.
  • Sayers, Frances Clarke. 1987. "The small mythologies of Leonard Bloomfield". Robert A. Hall, Jr., ed., Leonard Bloomfield: Essays on his life and work, pp. 16–21. Philadelphia: John Benjamins. ISBN 90-272-4530-4

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ John G Fought, "Leonard Bloomfield: Biographical Sketches", Taylor & Francis, 1999
  2. ^ Randy A Harris, The Linguistics Wars, Oxford University Press, New York, 1995
  3. ^ Flack, Patrick (2016). Roman Jakobson and the Transition of German Thought to the Structuralist Paradigm. doi:10.17613/M6BX9Z.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: date and year (link)
  4. ^ "Harrisian distributionalism is usually represented as a prime exemplar of the alleged striving of 'Bloomfieldians' to eliminate meaning from linguisticsIn fact, it explicates Leonard Bloomfield’s affirmation that the form of an utterance and the meaning that it conveys are two aspects of the same thing. It has a deep connection with the search for configuration and pattern in language data exemplified by Edward Sapir, who regarded Harris as his intellectual heir." Zellig Harris, Description
  5. ^ Bloomfield, Leonard. 1933. Language. New York: Henry Holt. ISBN 0-226-06067-5, ISBN 90-272-1892-7
  6. ^ 1 2 Leon M. Despres, My Recollections of Leonard Bloomfield, Amsterdam: John Benjamins Publishing Company, 1987, עמ' 3
  7. ^ 1 2 3 4 5 Hall, Robert A. Jr. 1990. A life for language: A biographical memoir of Leonard Bloomfield. Philadelphia: John Benjamins. ISBN 1-55619-350-5
  8. ^ 1 2 3 4 5 Bloch, Bernard (1949). "Leonard Bloomfield". Language. 25 (2): 87–89. JSTOR 409937.
  9. ^ 1 2 Leonard Bloomfield, A Semasiologic Differentiation in Germanic Secondary Ablaut, Modern Philology 7, 1909-10, עמ' 245–288 doi: 10.1086/386806
  10. ^ 1 2 3 4 5 Rogers, David E. 1987. "The influence of Pāṇini on Leonard Bloomfield". Robert A. Hall, Jr., ed., Leonard Bloomfield: Essays on his life and work, pp. 89–138. Philadelphia: John Benjamins. ISBN 90-272-4530-4
  11. ^ 1 2 Hockett, Charles F. 1987. “Letters from Bloomfield to Michelson and Sapir.” Robert A. Hall, Jr., ed., Leonard Bloomfield: Essays on his life and work, pp. 39–60. Philadelphia: John Benjamins. ISBN 90-272-4530-4
  12. ^ Born, Renate (2005), 'Bloomfield, Leonard', in Strazny, Philip (ed.), "Encyclopedia of Linguistics", New York: Fitzroy Dearborn
  13. ^ Anonymous (1925). "The call for the organization meeting". Language. 1 (1): 6–7. JSTOR 409545.
  14. ^ Bloomfield, Leonard (1925). "Why a linguistic society?". Language. 1 (1): 1–5. JSTOR 409544.
  15. ^ 1 2 Hockett, Charles F., ed., 1970. A Leonard Bloomfield Anthology. Bloomington: Indiana University Press. ISBN 0-226-06071-3
  16. ^ Bloch lists only 1938–40, but Hall lists 1938–1941; Bloch, Bernard, 1949, 88; Hall, Robert, 1990, p. 52
  17. ^ 1 2 3 4 5 6 Lehmann, Winfred P. 1987. "Bloomfield as an Indo-Europeanists". Robert A. Hall, Jr., ed., Leonard Bloomfield: Essays on his life and work, pp. 163–172. Philadelphia: John Benjamins. ISBN 90-272-4530-4
  18. ^ 1 2 Bloomfield, Leonard (1925a). "On the sound-system of Central Algonquian". Language. 1 (4): 130–156. doi:10.2307/409540. JSTOR 409540.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: date and year (link)
  19. ^ 1 2 Bloomfield, Leonard (1928a). "A note on sound change". Language. 4 (2): 99–100. doi:10.2307/408791. JSTOR 408791.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: date and year (link)
  20. ^ Bloomfield, Leonard (1911). "The Indo-European Palatals in Sanskrit". The American Journal of Philology. 32 (1): 36–57. doi:10.2307/288802. JSTOR 288802.
  21. ^ Bloomfield, Leonard (1927). "On Some Rules of Pāṇini". Journal of the American Oriental Society. 47: 61–70. doi:10.2307/593241. JSTOR 593241.
  22. ^ Cardona, George (1997). Pāṇini: a survey of research (באנגלית). Delhi: Motilal Banarsidass. ISBN 8120814940. OCLC 1014545991.
  23. ^ Bloomfield, Leonard, 1929, 274; cited in Rogers, David, 1987, p. 88
  24. ^ Wujastyk, Dominik (1982). "Bloomfield and the Sanskrit Origin of the Terms 'Exocentric' and 'Endocentric'". Historiographia Linguistica (באנגלית). 9 (1–2): 179–184. doi:10.1075/hl.9.1-2.19wuj. ISSN 0302-5160.
  25. ^ 1 2 3 Wolff, John U. 1987. "Bloomfield as an Austronesianist". Robert A. Hall, Jr., ed., Leonard Bloomfield: Essays on his life and work, pp. 173–178. Philadelphia: John Benjamins. ISBN 90-272-4530-4
  26. ^ Bloomfield, Leonard (1942). "Outline of Ilocano syntax". Language. 18 (3): 193–200. doi:10.2307/409552. JSTOR 409552.
  27. ^ Bloomfield, Leonard. 1946. "Algonquian." Harry Hoijer et al., eds., Linguistic structures of native America, pp. 85–129. Viking Fund Publications in Anthropology 6. New York: Wenner-Gren Foundation.
  28. ^ Jones, William. 1907. "Fox texts". American Ethnological Society Publications 1. Leiden. [reprinted 1974, New York: AMS Press]
  29. ^ Michelson, Truman. 1921. "The Owl sacred pack of the Fox Indians". Bureau of American Ethnology Bulletin 72. Washington: Smithsonian Institution.
  30. ^ Bloomfield, Leonard. 1925-1927. "Notes on the Fox language." International Journal of American Linguistics 3:219-232; 4: 181-219
  31. ^ Bloomfield, Leonard. 1984b. Fox-English lexicon. Ed. Charles F. Hockett. New Haven: Human Relations Area Files. ISBN 99954-923-7-7
  32. ^ 1 2 3 Goddard, Ives. 1987. "Leonard Bloomfield's descriptive and comparative studies of Algonquian". Robert A. Hall, Jr., ed., Leonard Bloomfield: Essays on his life and work, pp. 179–217. Philadelphia: John Benjamins. ISBN 90-272-4530-4
  33. ^ Bloomfield, Leonard. 1928. Menomini texts. Publications of the American Ethnological Society 12. New York: G. E. Stechert, Agents. [reprinted 1974. New York: AMS Press] ISBN 0-404-58162-5
  34. ^ Bloomfield, Leonard. 1962. The Menomini language. Ed. Charles F. Hockett. New Haven: Yale University Press.
  35. ^ Bloomfield, Leonard. 1975. Menomini lexicon. Ed. Charles F. Hockett. Milwaukee Public Museum Publications in Anthropology and History. Milwaukee: Milwaukee Public Museum.
  36. ^ Bloomfield, Leonard. 1939. "Menomini morphophonemics". Etudes phonologiques dédiées à la mémoire de M. le prince N.S. Trubetzkoy, 105–115. Travaux du Cercle Linguistique de Prague 8. Prague.
  37. ^ Bloomfield, Leonard. 1930. Sacred stories of the Sweet Grass Cree. National Museum of Canada Bulletin, 60 (Anthropological Series 11). Ottawa. [reprinted 1993, Saskatoon, SK: Fifth House]. ISBN 1-895618-27-4
  38. ^ Bloomfield, Leonard. 1934. Plains Cree texts. American Ethnological Society Publications 16. New York. [reprinted 1974, New York: AMS Press]
  39. ^ Bloomfield, Leonard. 1984. Cree-English lexicon. Ed. Charles F. Hockett. New Haven: Human Relations Area Files. ISBN 99954-923-9-3
  40. ^ Jones, William. 1917. Ojibwa texts. Volume 1. Ed. Truman Michelson. Leiden: American Ethnological Society Publications 7.1 (Vol. 1).
  41. ^ Jones, William. 1919. Ojibwa texts. Volume 2. Ed. Truman Michelson. New York: G. Stechert.
  42. ^ Bloomfield, Leonard. 1958. Eastern Ojibwa. Ed. Charles F. Hockett. Ann Arbor: University of Michigan Press.
  43. ^ Nichols, John D. and Leonard Bloomfield, eds. 1991. The dog's children. Anishinaabe texts told by Angeline Williams. Winnipeg: Publications of the Algonquian Text Society, University of Manitoba. ISBN 0-88755-148-3
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=לאונרד_בלומפילד&oldid=39810983"